הנה שנה עברה ואני כאן בפולין בלעדיכם יושב ומתגעגע. לפני תשע שנים התחלנו נסעיות שלנו ברחבי פולין, ביקרנו מקומות והרבה דיברנו. חסר לי את זה, אתם חסרים לי ולמרות שאני לא דובר עברית מימי גן ילדים, והתחלתי ללמוד את השפה די מאוחר, השפה עדיין מושכת אותי ואינני מתאר לעצמי יום בלי עברית. אני קורא, כותב, אבל לדבר כמעט ואין לי עם מי. אז סלחו כל השגיאות כתיב והסגנון ותנו לי לדבר אליכם, לכתוב כמה משפטים בעברית על פולין, לפני ששוב נוכל לצאת לשטח. היום אנחנו באזור שלזיה התחתית. אתם יודעים – אחרי מלחמת עולם השניה סטלין גנב מפולנים אדמות במזרח ונתן להם מה שגנב מגרמנים במערב. פולנים ממזרח עברו למערב. על כך בשנת 1967 עשו סרט קומדיה בשם sami swoi (דוברי פולנית שביניכם – עזרו לתרגם בבקשה). זה סיפור על משפחה כפריים שנוסעת ברכבת ימים ושעות ולא כל כך יודעים איפה לרדת. פיתאום בן של אחד הגיבורים (קרגול) הראשיים צועק: "אבא, אבא תראה! הפרה של פאבלק! (השכן שלהם במזרח והגיבור השני בסרט) מאה אחוז שלו! אין בעולם פרה שניה כזו!". שני השכנים הם היו על הטוב ועל הרע, שמחו ורבו ביחד. אז אבא מחליט: "יורדים! אם פאבלק כאן, זאת אומרת - הגענו". אחר כך אין ספור ויכוחים ושמחות בסרט (בשלושה חלקים), כי הקומדיה הצליחה עד מאוד ונכנסה לאוצר התרבות הפולנית. בעיירה שבה סרט צולם, הקימו מוזאיון של קרגול ופאבלק. בתמונה אתם רואים את זוסיה, היא פולניה מהאזור (שגם הוריה היגיעו לכאן אחרי המלחמה) ואזרחית ישראל שלושים שנה. והשנה אחרי ביקור אצל המשפחה לא הצליחה לחזור לבאר שבע. שלוש מזוודותת תיק ועוד תיק מחכים להזדמנות ראשונה להגיע לנגב. אני מאמין שהיא סוף סוף תגיע לנכדים שלה ואתם סוף סוף תגיעו לכאן עם הנכדים שלכם. המוזיאון יחכה.כרגע סגור – אפשר להציץ כאן: www.lck.org.pl/galeria/muzeum-kargula-i-pawlaka
